כהן נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון מטעם המשיב.

מדובר בתביעה כספית בה תובע המבקש מימוש ערבות בנקאית שהוצאה על ידי המשיב על פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה – 1974 והשבת כספים ששולמו על ידי המבקש, כתשלומי משכנתא, לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ (הנתבע מס' 2).

לטענת המבקש, ביום 19.7.2000 הוא התקשר בהסכם לרכישת דירה מחברת הבנייה "מרום גנוסר בע"מ" (הנתבעת מס' 3). המבקש טוען לאי התאמה מהותית בממכר ביחס לדירה שרכש על פי ההסכם, אי מסירת החזקה בנכס על פי המוסכם, בלא ששולם לו הפיצוי שהוסכם עבור איחור במסירה, הטעיה והפרה יסודית של הסכם המכר. לטענת המבקש, מדובר באי התאמה היורדת לשורשם של דברים ומצדיקה את מימוש ערבות חוק המכר שהונפקה על ידי המשיב.

נגד חברת הבנייה – הנתבעת מס' 3, ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 26/5/2009. בעניינו של הנתבע מס' 2 - בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ממנו נטל המבקש הלוואת משכנתא לצורך רכישת הדירה, הושג בין הצדדים הסכם פשרה והתביעה נגדו נדחתה ביום 3.2.2010.

נותרה להכרעה התביעה נגד המשיב, אשר נתבע כבנק שליווה את הפרוייקט והנפיק את ערבות חוק המכר.

טענות המבקש

התובע מבקש לעיין בכל מסמך או התכתבות הנוגעים לדירה הספציפית אותה רכש בפרוייקט ולהוצאת הערבות, כמו גם בהסכם הליווי, בדו"חות הפיקוח, בפרוטוקולים מפגישות והתכתבויות עם הקבלן ועם המפקח בקשר לפרויקט, בכל מסמך הנוגע לערבויות, בטוחות ושעבודים לטובת הליווי, בדו"ח ביקורת, אם יצא, בקשר לפרוייקט ובהתכתבות עם בנק לאומי למשכנתאות (הנתבע מס' 2) ועם דיירים בפרויקט.

עוד מבוקש כי המשיב ישיב על שאלון בנוגע לפרויקט, לתוכניתו, לטיפול בו מטעם המשיב ולמימונו.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא נפגע, בין היתר, כתוצאה מהתנהלות המשיב כלפיו, כמי שליווה את הפרוייקט והנפיק את הערבות. המשיב, אשר היה מודע למצבה של החברה הקבלנית (הנתבעת מס' 3), וליווה את הפרוייקט תוך מצגי שווא כלפי הרוכשים, חייב לשאת באחריות לאור חובות הזהירות, האמון והשקיפות החלות עליו כמוסד בנקאי.

לטענת המבקש, המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים לתביעתו. המשיב היה אמון על הפרוייקט כמלווה החל מהיום הראשון, כאשר מדובר במימון בנקאי של 100%, המשיב הוא אשר הנפיק את הערבות והוא שניהל את הליכי הכינוס של הפרוייקט ומשכך, הוא המחזיק במסמכים הרלוונטיים לתביעה ולו הידיעה ממקור ראשון בכל הנוגע לעילות התביעה. המבקש סבור כי יהיה במסמכים בהם הוא מבקש לעיין כדי לאשש את טענותיו בדבר ההטעיה שהוטעה באשר למאפייני הפרוייקט ומודעותו של המשיב למצגים המטעים שהוצגו למבקש בעניין הפרוייקט.

המבקש טוען כי על המשיב, בהיותו תאגיד בנקאי, חלה חובת גילוי ועיון מוגברת ומצופה ממנו שיתנהל בהליכים משפטיים בתום לב מוגבר ותוך שקיפות מוגברת בהתנהלותו מול לקוחותיו. בעניין זה מפנה ב"כ המבקש, בין היתר, לת"צ (מרכז) 4274-01-08, דניאל וייס נ' בנק המזרחי (פורסם במאגרים המשפטיים).

לטענת המבקש, אין מדובר ב"מסע דיג" של ראיות, אלא בדרישה פרטנית של מסמכים רלוונטיים הנדרשים לצורך התביעה והטענות המועלות בה ועשויים לקדם את העניינים המועלים בתביעה ולייעל את הדיון בה.

עוד טוען המבקש כי בכל הנוגע למסמכים המבוקשים לא חל חיסיון בנקאי. טענות המשיב לחיסיון נטענו עד כה באופן כללי ובלתי מפורט. החיסיון הנטען הוא כלפי צד שלישי שבענייננו הוא הנתבעת מס' 3, שהינה צד להליך אשר ויתרה על זכויותיה ובחרה שלא להתייצב בבית המשפט ולא להגיש כתב הגנה וניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעת מס' 3 שרויה בהליכי פירוק ומרגע שחדלה מלהיות פעילה אין לה עוד זכות לחיסיון, שכן תכלית החיסיון היא להגן על מהלך חייה התקין של החברה וכאשר זו חדלה מלהתקיים תכלית זו אינה מתמלאת.

תגובת המשיב

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש להורות על מחיקת חלקים מן הבקשה שיש בהם משום הרחבת חזית אסורה. בהתאם לכתב התביעה, התביעה נגד המשיב עוסקת בחילוט ערבות חוק המכר שהמשיב הנפיק לטובת המבקש, בשל אי התאמה ואיחור במסירה. המבקש לא העלה בכתב התביעה טענות נגד התנהלות ואחריות המשיב בקשר לפרוייקט או בדבר מצגים שהמשיב יצר כלפיו. הטענות בעניין זה נטענו על ידי המבקש נגד הנתבעת מס' 3 ובעליה בלבד. על כן, הטענות המועלות בבקשה, ביחס להתנהלות המשיב, המצגים שהציג ואחריותו, הן טענות בעלמא החורגות מגדר המחלוקת כפי שזו הוגדרה בכתב התביעה ומהוות הרחבת חזית פסולה. כך גם טענות המבקש באשר לחובת הגילוי, הזהירות וההגינות של המשיב כמוסד בנקאי.

המשיב טוען עוד, כי המבקש לא עמד על הרלוונטיות שבכל מסמך ומסמך ולא הניח כל יסוד סביר לנחיצות שיש במסמכים המבוקשים לצורך בירור ההליך. לטענת המשיב, אין במסמכים ובשאלון כל רלוונטיות למחלוקת בית הצדדים, כפי שהוגדרה בכתב התביעה. לתביעה נגד המשיב עניין אחד ויחיד - השאלה האם יש להורות על חילוט ערבות חוק המכר בשל טענת האיחור במסירה ואי ההתאמה בממכר. עניין זה אינו קשור למסמכים המבוקשים ולשאלון, ואת התשובה לו ניתן למצוא בכתב הערבות ובהלכה הפסוקה. לטענת המשיב, האופן הכללי בו הועלתה הבקשה על ידי המבקש מחזק את החשש שמטרת הבקשה הינה דיג אסור במי המשיב.

המשיב מוסיף וטוען כי יש בבקשה כדי להכביד עליו ללא כל הצדקה. אין זה סביר לדרוש שהמשיב יתחקה אחר כל המסמכים ההתכתבויות והפרוטוקולים בקשר לדירה ולערבות נשוא התובענה, שעה שמהות התובענה נוגעת לשאלה האם להורות על חילוט הערבות, אם לאו. היותה של הבקשה כללית ונרחבת (כגון "כל מסמך בקשר לדירה" וכן "כל דו"חות פיקוח") מהווה הכבדה וויש לדחותה.

עוד טוען המשיב כי על המסמכים המבוקשים על ידי המבקש חל חיסיון מכוח היותם דיונים פנימיים ותכתובות פנימיות של המשיב. כך באשר לדו"ח ביקורת, פרוטוקולים ודיונים של המשיב בקשר לפרוייקט. דיונים פנימיים והתייעצויות לקראת קבלת החלטה הם בעיקרון חסויים, אלא אם כן ניצב נגדם אינטרס גילוי עדיף. בענייננו, המבקש לא הוכיח כי יש לו אינטרס גילוי וממילא גם לא הוכיח מדוע יש להעדיפו על פני זכותו של המשיב לחיסיון דיוניו הפנימיים.

כמו כן, המסמכים המבוקשים חוסים גם תחת החיסיון שבין הבנק (המשיב) ללקוחתו (הנתבעת מס' 3) ואם המשיב יגלה את המידע המבוקש, הוא יפר הוא את חובת הסודיות בה הוא חב כלפי הנתבעת 3. המבקש לא עמד במבחני הפסיקה באופן המצדיק הסרת החיסיון: אין למידע המבוקש על ידו חיוניות או חשיבות להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי המסמכים והיקף הגילוי חורג מעבר למתחייב לעשיית צדק. על כן, אין להורות על הסרת החיסיון.